|
בראשית ימיה,
נחשבה הכרזה כאמצעי ביטוי אולטמטיבי ליוצריה והייתה למשאת נפשם
של העוסקים בגרפיקה שימושית.
הממסד הממלכתי השתמש באמצעי זה ולוח המודעות
.היה למדיה החשובה ביותר
:ב-1952 זכה פאול קור
במקום הראשון בתחרויות ציור כרזת יום העצמאות
.הזורעים בדמעה ברינה
יקצורו" הוא הפלקט השני שצייר פאול קור בארץ"
.הראשון היה ב-1949 "מלווה
מלחמה מלווה ניצחון", לאיסוף כספים למערכת הביטחון
,בכרזות הראשונות שצייר,
נכרת השפעת הרקע הצרפתי שלו בנוסף לגרפיקה השוויצרית
.שהייתה טבועה בו משנות
לימודיו כנער בג'נבה
בסוף שנות ה-50 משתלבת יצירתו של קור בסגנון העיצוב הבינלאומי. עבודתו משקפת
.'מיומנות טכנית גבוהה.
בראשית שנות השישים, חוזר קור לסגנון אישי באמצעות הקולאז
הכרזה שצייר עבור אל-על
ב-1962: דיילת חייכנית עשוייה קרעי נייר צבעוניים על רקע אדום
.חריף, מושכת את העין
ומעבירה בחיוך את המסר שקור התבקש להעביר: שירות
.הוא גם עיצב את הכרזה
הראשונה לפסטיבל ישראל
סגנון קור משתנה בלי הרף.
הוא מתעדכן בגרפיקה האירופית. עשרות כרזות שצייר
במהלך עשרים וחמש שנות
עבודתו בתל-אביב הן ציון דרך חשוב בתולדות הגרפיקה
.השימושית בישראל
פאול קור עסק כמעט בכל
תחום בתקשרות החזותית: עיצוב סמלים, בולים, ספרים ועטיפות
.לספרים, אריזות, תויות,
שטרות כסף ומדליות
ב 1974, הוא פרש מעיסוקו כגרפיקאי והתמסר לציור. המעבר לטכנולוגיה ותפיסות
חדשות
.בענף הפרסום גרמו לו לרצון עז לבטא את עצמו ולהתרכז באמנות
|